יום שלישי, 8 באוגוסט 2017

קמילה קאבלו



קאמילה קאבלו יצאה מלהקת פיפט' הרמוני והותירה אותן ארבעה. הן עדיין לא בחרו לשנות את שמן, ואף מוציאות אלבום בסוף החודש שנושא את שם הלהקה (חמשת ההרמוניות, כשהן ארבעה). קצת גימיקי לא? בכל אופן, הייתי מאוד סקפטי לגבי היציאה שלה. זה הרגיש לי סתם שגעון גדולות. קמילה הוכיחה לי שאמנים שיוצאים מלהקות הם לא בהכרח רוצים להתפרסם בגדול כאילו זה העיקר, אלא לפעמים פשוט רוצים להביע את עצמם עם כמה שזה נשמע יומרני. השירים שהלהקה הוציאה היו טראשים וקליטים. כיפים עם סאונדס לא מתחכם, מאוד עדכני ובלי יותר מדי תחכום. היה לשירים שלהן דפוס קבוע שאני באופן אישי פחות התחברתי אליו.

קמילה הוציאה מאז עזביתה או בסמוך אליה מספר שירים. היה לה את הדואט עם סופי שהיה מעולה, היה לה את השיר עם מאשין גאן קלי (שדי הצליח באמריקה האמת), יש לה שיתוף פעולה כרגע שנמצא ברדיו עם מייז'ור לייזר וטרוויס סקוט - כלומר, הבחורה עובדת. במקביל ליציאת השיתופי פעולה, קבלו לא מפספסת את המומנטום ומשחררת שירים משל עצמה שכנראה יכנסו לאלבום הבכורה שלה שיצא בתאריך שטרם כולנו יודעים.
את השני השירים שהוציאה, שזו גם בכורתה של קמילה, היא הוציאה ב-19 למאי. כמעט שלושה חודשים. לצערי, לא הכי הלך לה. יחסית לא היה כשלון, הקהל כן הראה חיבה ל-Crying in the club שהפך לסינגל, כי בכל זאת הוא כן מכר מעל 200 אלף עותקים בבריטניה, והגיע למעמד זהב באוסטרליה וקנדה - I Got questions שהיה השיר השני, ובקליפ שימש מאין אינטרו ל-Crying in the club. ההצלחה הפושרת של Crying in the club עניינה אותי, כי בסמוך אליה, שמעתי רק דברים טובים. כרגע כשאני מתעמק בשני השירים האלו אני לגמרי מתרשם.
היא מציגה תהליך, בו היא אחרי פרידה קשה. בהתחלה יש לה הרבה שאלות. 'למה לא אכפת לך' או 'מי אתה חושב שאתה' שהן שאלות לגיטימיות שעולות לנו כשאנחנו חווים משבר או פגיעה מכל אדם. האגו מדבר, הפגיעה מדברת וקמילה לא מפחדת לבטא אותה כאן בצורה הכי שקופה וכנה שיש. לא מתחכמת אלא מאוד בגובה עיניים. אחרי שהיא מסיימת לשאול את השאלות לאותו אדם שכל כך פגע בה, היא מתחילה בתהליך השיקום שעובר במעבר חד ל-Crying in the club הקצבי שבו היא מדברת על זה שאפשר לתת למוזיקה לעזור לרומם אותך כשאתה בשעת צרה\משבר. הדמעות יהפכו לאקסטזה אם רק תאמין! וגם אם המצב כרגע נראה לא טוב, זה רק כרגע.
השיר מרגיש כמו משהו מבית היוצר של סיה, ואני חייב לשבח את סיה על השפתעה על בנות הפופ בשנים האחרונות. היא ניכרת למדיי. השיר אם תשאלו אותי מגה מעולה. כנל I Got question שהרשים אותי.
לא מפתיע אותי שלא הלך לה עם הבכורה שלה. זה היה קצת יותר כבד בשביל בכורה, ולמרות שיש לה קהל מעריצים די גדול לפתוח איתו בגלל ההיסטוריה המוזיקלית שלה זה עדיין כנראה לא היה מספיק בשביל לגרום לשיר להתפוצץ ולהפוך ללהיט. אבל אני מעריך אותה שהיא בחרה לפתוח עם משהו עם אמירה ומשהו קצת יותר כנה ממה שהיא סביר להניח הציגה לפני בלהקת הבנות או בשיתופי הפעולה.

לפני פחות משבוע היא הוציאה עוד שני שירי-קיץ. באנגרים שכל אחד מהם משתף פעולה אמן היפ הופ אחר. Omg הייתה הרצוה האהובה עלי מבינהן. השיר משתף את קוואבו, אמן היפ הופ פופולארי ביותר כרגע בארצות הברית והכימיה בינהם עובדת יופי. השירים האלו קצת פחות עמוקים או מתיימרים להיות כמו הבכורה שלה, אבל אין ספק שהם עושים את העבודה. הם מציגים את הצד הכיפי שהיא תוכל להציג לנו באלבום או בהמשך בלי קשר. השיר השני הוא Havana שהוא קצת יותר צ'יל מהשני, בשיתוף אמן ההיפ הופ יאנג טאג. שני השירים האלו יצאו ביחד והבאו אפקט נכון. רק שאני תוהה לעצמי האם ללייבל שלה יהיה תוכניות איתם או שהם סתם יהיו לבאז של שבועיים ויעלמו אחכ. לדעתי צריך לשלוח אחד מהם לרדיו ולהתחיל לקדם אותו, שיהיה לה קצת משטח יותר נקי לקראת האלבום אם היא באמת רוצה לשחרר אותו עד סוף השנה. גם אם לא ילך לה כל כך גם עם אלו, או עם משהו שיבוא אחכ - זה בסדר. אני מקווה שלא יעצרו אותה בגלל זה.. היא אמן חדש ויהיה לה את התמיכה שלה ממעריצי פיפט הרמוני ומכאלו שהיא תגבש במהלך הדרך. היא תבנה לעצמה דרך ואני לא מצפה ממנה להפציץ בהתחלה בכל הטבלאות והמצעדים, ונורא מעניין אותי לראות לאן היא תלך ולאיזה כיוון היא תפנה. בינתיים? אני אוהב מה שאני שומע. 

יום חמישי, 27 ביולי 2017

ניקי מינאז' ופיוצ'ר מוציאים שיר חדש וקליפ חדש | קליפ חדש לסלינה גומז וגוצ'י מיין | הולזי מכריזה על סינגל חדש | צ'ארלי XCX בוידאו ושיר חדש



פיוצ'ר הוציא היום, לפני כשעתיים את הקליפ והשיר החדש שלו You Da Baddest בשיתוף פעולה עם ניקי מינאז'! הקליפ צולם בחודש מרץ ויצא ארבעה חודשים לאחר מכן. מה שאני באופן אישי מאוד אהבתי בשיר זה את הקליפ - ואני אסביר: יש שירים שהקליפים שלהם הכרחים והויזואליות שלהם היא לא רק ערך מוסף אלא ערך הכרחי. הקליפ עובד בצורה אדירה עם השיר ובתיאום מדוייק. השוטים המהירים שעוברים לצלילי הביט, האדיטוט של ניקי בקליפ שמתחבר לאדיטוט שלה בשיר כאילו אם היה לי בראש איך ניקי תתנהג בזמן שתשיר זה בדיוק מה שהייתי רואה. השיר עצמו מעולה. לדעתי הוא לא הברקה או משהו יחודי, אבל הוא ממש כיפי וטוב. הוא יכול לשלוח אותו לרדיו הקצבי ואני חושב שילך לו יופי

_____



לפני יומיים יצא הקליפ של Fetish, השיר של סלינה גומז בשיתוף גוצ'י מיין, שכנראה יהיה הסינגל השני שלה מהאלבום אחרי Bad liar שהביא הצלחה פושרת למדי. סלינה הביאה שיר שהוא קודם כל מאוד טוב וגם הלך לה מצויין איתו בהתחלה. הוא צבר מעל 8 מיליון צפיות ביום-יומיים אם זכרוני אינו מכה בי, ואם תשימו לב כרגע הוא תוך יומיים עם 8 מיליון גם בקליפ שלו. אתם שואלים למה? ובכן, האינטרנט מוצף בכתבות שהמדיה מחבלת לסלינה בהצלחת השיר. פתאום לא ניתן למצוא את השיר, לא ניתן לקדם אותו בטרנדינג בטוויטר וברשתות החברתיות ועוד בגלל ש- Fetish זו מילה פרובלמטית שמקבלת חסימה אוטומטית.
בקלות הקליפ הזה יכל להיות על 20 מיליון צפיות עכשיו. סלינה חזקה במדינה והקהל לגמרי מתעניין בה ובמוזיקה שלה. למרות ש-Bad Liar הצליח פושר, הרדיו עדיין אוהב אותה ותומך בה. It aint me (השיר שיצא לפני Bad Liar בשיתוף פעולה עם Kygo) מכר כבר מעל 900 אלף עותקים דיגיטלים בלבד בארה"ב. עם סטרימינג השיר כבר מתקרב לפלטינה כפולה (2 מיליון עותקים)
Fetish כרגע הולך מעולה ברדיו. הוא תכף נכנס לטופ 40 בפופ ומקבל כמות השמעות מכובדת. השיר קפץ ב-226% בפופולריות שלו בפופ-רדיו משבוע שעבר, מה שהופך אותו לשיר שקיבל את הקפיצה הכי גדולה. עם עוד פוש מהלייבל, ואולי הופעה טלויזיונית השיר יכול לסיים פלטינה ואף פלטינה כפולה. אני לא רואה אותו מגיע מעבר מכוון שהוא עדיין פרובלמטי בגלל השם שלו, ואם נדבר על הקליפ - שהוא פרובוקטיבי בפני עצמו, זה גם לא משהו שיעזור לשיר למכור יותר עותקים ולהגיע ליותר קהל. אבל - העבודה היא כן טובה, והיא תשרת את האינטרס ותעשה רעש באינטרנט ובכלל, ולכן, אני חושב שהשיר הזה היה צריך לצאת כפרומו לפני Bad liar ולהיות הדבר הראשון שהיא מוציאה מהאלבום. לעשות את הרעש שלו ואז להתקדם לסינגל שלאחר מכן שיהיה משהו יותר פרנדלי לקהל. Fetish עצמו שיר שבהתחלה לא אהבתי כל כך, ולאחר שבועיים בערך הוא התחבב עלי משום מקום וכרגע אני אוהב אותו.

_____


הולזי הגיחה אלינו השנה אחרי הדואט שלה עם הצמד The Chainsmokers שהביא להם ולה את הלהיט הכי גדול שלהם (Closer) והכי גדול השנה עם שיר חדש בשם Now or never יצא לפני כמעט ארבעה חודשים. השיר הוא השיר היחיד כרגע בטופ 20 בבילבורד של אמנית אישה כשיר סולו וממוקם במקום 3 בפופ-רדיו, מה שהופך אותו לשיר סולו הכי מצליח שלה ברדיו. הולזי הצליחה למצות את Now or never ולהביא אותו תכף לפלטינה (מיליון עותקים בארה"ב) וכעת הגיע הזמן להתקדם לסינגל הבא. הולסי העלתה לאתר שלה קלף טארוט שהשם שלו מוסתר. הולזי לאורך כל תקופת האלבום הנוכחי העלתה תמונה של קלף טארוט עם שם מוסתר לפני שהוציאה שיר חדש. כעת אחרי שהאלבום בחוץ, ואין לה שיר חדש להוציא, היא פשוט מכריזה על אחד מהשירים באלבום כסינגל. ובכן, כולנו יודעים שזה Bad at love שהוא השיר החברותי והקליט ביותר באלבום בעיני וכנראה גם בעיני הקהל (הוא הצליח לבד מבלי להיות סינגל לצבור כ-20 מיליון סטרים בספוטיפיי, מה שהופך אותו לגבוה ביותר באלבום לצד Strangers ו- Now or never שהוא סינגל)
הבחירה בו היא טובה, והצוות שלה העלה תמונות מסט הצילומים וגם היא והיה באחד התמונות רמיזה ממש עבה שזה ל-Bad at love. בנוסף, הערך של הקלף באתר שלה הוא 'California eyes' וזה צירוף שיש אותו בליריקה לשיר Bad at love בלבד. כולנו יודעים שזה מגיע - השאלה אם הלייבל שלה יתמוך בו כמו שתמך ב-Now or never והאם הקהל יאהב אותו באותה המידה, או שרק יצא לו קליפ (כי היא אישרה שיצא לו קליפ) אבל לא באמת יהיה סינגל וישלח לרדיו ובסה"כ יסתכם ברצועה ויזואלית מהאלבום. נצטרך לחכות. הלייבל שלה צייץ אתמול בטוויטר שיש להם הפתעה מיוחדת לכולנו, והרמז הוא המספר '24'. אם ה-24 לחודש היה לא עובר הייתי חושב אולי שהקליפ היה יוצא ב-24 לחודש, אבל הוא עבר ולכן אין לי מושג. אולי ב-24 בחודש הבא, או שסתם אין קשר והם אוהבים למתוח אותנו לגבי משהו אחר. בכל אופן השיר כמו שאמרתי הוא הכי קליט והכי חברותי מהאלבום - אני באופן אישי ממש אוהב אותו וחושב שהפופ לגמרי יהיה הרבה יותר טוב השנה אם השיר הזה יקבל את ההכרה שמגיעה לו. הולזי היא בי-סקסואלית מוצהרת, ובגדול בשיר היא מדברת על כל האהבות שהיו לה בשני משפטים ולבסוף מאשימה את עצמה בפזמון שאולי הבעיה היא בה ואולי היא זו שגרועה באהבה. הבית הראשון מדבר על האקסים והבית השני מדבר על האקסיות. אני אוהב שהיא חילקה את זה ככה 


_____

צ'ארלי XCX הוציאה מיקסטייפ השנה בתחילת חודש מרץ למרות שהבטיחה שיצא בסוף פברואר, אך אני באופן אישי סלחתי לה כי זה היה אחד הפרויקטים האהובים עלי שיצאו בשנים האחרונות. 'Number 1 angel' היה מיקסטייפ עם עשרה שירים אדירים שלגמרי עשו לי את השנה. היא הבטיחה שאחרי המיקסטייפ היא תוציא אלבום. בעבר היא דיברה על ספטמבר, אבל כנראה ששוב פעם ההוצאה של האלבום נדחתה (זה קרה לה עם כל אלבום בערך) וכעת היא מדברת על שנה הבאה בכלל. After the afterparty הוא שיר שיצא לפני כמעט שנה והיה צריך להיות באלבום. אבל עם כל הזמן שעובר אני לא חושב שהוא יהיה בו.. אני באופן אישי די מעדיף. שיר נחמד אבל לא ממריא לשום מקום או מעניין. Boys הוא סינגל מהאלבום, בספק ראשון בספק שני, ויצא ממש לפני יומיים עם וידאו קליפ שמכיל בתוכו הרבה בנים (הפתעה הא?) שחלקם ידוענים גדולים כמו דיפלו, ויל אי אם, ג'ו ג'ונאס, ויז קליפה, טי דולה סיין וכ'ו וחלקם כוכבי אינטרנט כמו Big fish ועוד.
השיר הוא בהפקת A.G Cock שהוא היה המפיק הדומיננטי ביותר במיקסטייפ שהוציאה השנה. Boys קיבל התלהבות מהאינטרנט. קיבל Best new track ע"י פיצ'פורק - אתר ביקורות מוערך ברשת וקיבל מעל 4 מיליון צפיות ביוטיוב שעבור צ'ארלי זה מספר מעולה ממש! אני די חלוק באהבתי כלפי השיר הזה.. מצד אחד הוא קליט ברמות, הפזמון שלו אדיר בעיני ומחדש המון עבור המיינסטרים פופ כי הוא בהשפעת משהו מהניינטיז עם אווירה עדכנית - מה שיוצא שילוב מאוד מעניין ומרענן, ועם זאת, הוא מרגיש לי קצת רדום וכאילו הוא היה צריך להתפוצץ ולא התפוצץ. אולי אם הבתים היו פחות רדומים ויותר מהירים וקצביים זה היה יכול ליצור איזון טוב עם הפזמון הרדיום אך האלקטרוני והיה יוצא שיר הרבה אבל הרבה יותר טוב. בגדול אני סבבה עם התוצאה, אבל אני אשמח לקצת יותר מזה לקראת האלבום החדש.

יום ראשון, 18 ביוני 2017

הראפרית ליידי לשור טוענת שהציעו לה כסף בשביל לפתוח במריבה עם ניקי מינאז'

תוצאת תמונה עבור ‪lady leshurr AND NICKI MINAJ‬‏

ראפרית בריטית שצוברת תאוצה לאחרונה בשם ליידי לשור, אומרת כי אטלנטיק רקורדס הציעו לה 250 אלף דולר בשביל להתחיל מריבה עם ניקי מינאז'.
ניקי ידועה בתור זמרת ההיפ הופ המצליחה ביותר העשור מבחינת מכירות, טבלאות, באז באינטרנט והערכה. אין ספק שלניקי מינאז' יש עוד דרך בכדי להפוך לאגדה כמו קולגות עבר בתחום כמו מיסי אליוט, לורן היל וכדומה - אך היא עובדת קשה בשביל להמשיך במסורת שלה ולקדם את המותג 'ניקי מינאז' בכדי שיזכר לעוד הרבה שנים.
האינטרנט הוא פלטפורמה שבשנים האחרונות תפסה תאוצה רבה מאוד בתעשיית המוזיקה. לא מזמן, הראפרית ראמי מה גם היא התחילה במריבה עם ניקי מינאז' וכתבה עליה דיס בשם SheEther שמסמפל מנגינה של שיר-דיס אחר שראפר בשם נאס (הבן זוג הנוכחי של ניקי, לטענתה) יצר נגד ג'יי זי בעבר הרחוק.

בסרטון הנל הראפרית הבריטית מדברת על ההצעה, וכפי שאנחנו כבר יודעים - שהיא לא הסכימה לה. למה אתם שואלים? מסתבר שלריב בטוויטר מביא באז ורעש, עוזר לאמנים להתפרסם וזה לא מפתיע שיש אמנים שמתעסקים בזה במקום בליצור מוזיקה - אבל זה די מפתיע כשזה בא מחברת הקלטות רשמית וגדולה כמו אטלנטיק רקורדס. אין ספק שהמריבה בין ראמי מה לניקי השנה עזרה לראמי מה להתפרסם הרבה יותר ממה שהייתה קודם לכן. אך בואו לא נשכח שאם אמנים ישענו על ריבים בטוויטר ועל כך יבססו קריירה - גם המוזיקה שלהם וגם הקריירה שלהם יראו כמו כשלון לטווח הקרוב-והרחוק.

יום שישי, 9 ביוני 2017

קייטי פרי משחררת אלבום חדש בשם Witness



קייטי פרי כבר לא אותה קייטי פרי של פעם. ובכן לא ב-180 מעלות, אבל עדיין ישנו איזה שהוא שוני. היא הרבה יותר גימיקית, הרבה פחות מצליחה והרבה יותר חופשיה במוזיקה ובהבעה שלה. האם כל זה היה ניסיון בשביל להפוך את Witness לאלבום רועש ומרעיש, או שזה באמת תהליך שרצתה לעבור עם עצמה הרבה זמן וכרגע זה התפרץ לה על אלפיים? מה שזה לא יהיה, קייטי מביאה ארה קצת מבולגן אבל עדיין אחד כזה ששומר על הכבוד שלה כאמנית. אמנים אוהבים לדחות אלבומים, לגנוז, לעבוד עליהם מחדש ולמחוק אותם ברגע שהקהל לא מגיב טוב לסינגלים שיוצאים לפני האלבום. Chained to the rhythm יצא בתחילת פברואר השנה ולמרות שקיבל בוסט ענק מהלייבל שלה ברדיו ופרומו מטורף בכלל מסביב ההצלחה שלו הייתה פושרת למדי, כמובן עבור סינגל בכורה של קייטי פרי. בואו נשווה לרגע את California girls או Roar (סינגלי בכורה מאלבומים קודמים) אל הסינגל הזה ונראה את ההבדלים. צ'יינד לא נכשל אבסולוטית, אבל ההצלחה שלו הייתה בינונית והקהל הגיב בצורה פושרת. לפחות זה שבאמריקה. פרי לא מתייאשת ומשחררת סינגל נוסף מהאלבום בשיתוף פעולה עם Migos שהוא הרכב נורא חם כיום בתעשיית המוזיקה. לשיר קוראים Bon aptit והוא אולי אחד הסינגלים הכושלים ביותר של קייטי מבחינת ההצלחה. עם זאת, בין האהובים עלי שלה. ולא רק בגלל שהוא קליט וכיפי, אלא כי הוא נותן וויב שונה לגמרי אבל עם זאת מאוד פופי. זה לא נראה כמו שיר אחר של אמן אחר, אלא כמו שיר של קייטי פרי שהתפתח לזה. הדימויים על האוכל גם היו נורא טובים בעיני. - ועם זאת, למרות שהסינגל נכשל, בתוך פחות מחודש קייטי פרי משחררת את הקלף האחרון שלה בשרוול שזה סינגל עם ניקי מינאז' בשם Swish Swish. קייטי מספרת שהיא נורא רצתה לשתף פעולה עם ניקי באלבום, היא שלחה לה כמה שירים שתבחר במה להתארח וניקי בחרה את סויש סויש.


השיר הצליח קצת יותר מבון אפטיט כרגע, ועדיין, לא מתפוצץ או הופך את עצמו לסינגל מצליח בפני עצמו. יש כבר 20 מיליון צפיות לאודיו שזה מעולה, אבל השיר לא מצליח להתרומם למקום גבוה במצעד האייטונס ולהישאר יציב שם, ובנוסף מתחיל לאבד מהכוח שלו מוקדם מהצפוי. עם זאת, קייטי וניקי עובדות על הקליפ שאמור להשתחרר בקרוב מאוד ואולי יכול קצת להציל את המצב. כולנו יודעים שוידאו-קליפים זה הצד החזק של קייטי ואפילו עם בון אפטיט זה מאוד עזר לה (הקליפ שלו הצליח מאוד יחסית לשיר שלא הצליח בכלל).




האם הציבור הוא הבעיה, או קייטי, או שניהם ביחד? אני חושב ששניהם ביחד. הציבור לא כאן בשביל סאונד של פופ קצבי וכיפי. מתי כבר היה לנו שיר פופ נשי מצליח בטופ של הטבלה? 2014? וגם אז זה היה לתקופה מאוד מצומצמת.. מעבר, הקהל לא כל כך פתוח לסגנונות חדשים לפחות בעיני. בון אפטיט אולי אחד הסיגנלים הכי קליטים של קייטי ועם זאת הקהל כנראה לא חשב ככה.אני חושב שהבעיה גם אצל קייטי מכוון שהתדמית שהיא יצרה לעצמה הארה הזה היא תדמית די בעיתית. לקצץ את השיער ולהיות BAD BITCH על בימת ה-SNL זה כבר לא מעניין אף אחד מאז 2013. להיות גימיק מהלך יגרום לאנשים לא לקחת אותך ברצינות אף פעם. ואני חושב שכמעט כל אמנית פופ בשני העשורים האחורים חוותה את זה על בשרה וכעת התור של קייטי. זה אולי יצור רעש, זה אולי יביא כותרות, אבל זה לא יגרום לאנשים לפתח סימפתיה כלפייך וכלפי האלבום שלך או יתרה מכך יגרום לאנשים לתמוך במוזיקה שלך ולקנות אותה אשכרה.




האלבום הוא לגמרי שונה ממה שקייטי פרי הביאה קודם לכן. כל רצועה היא רצועה בפני עצמה ואני יכול למצוא את עצמי אוהב משהו בכל אחת ואחת. יש כאלו שיותר מין הסתם ויש כאלו שפחות, אבל כמעט כל אחת חיונית לוויב של האלבום. אני. מגיעה לקייטי מחיאת כף על כך שהיא מביאה אלבום פופ מעניין ב-2017. במקום להישאב לסאונד העכשווי וליצור שירים עפ מה שהרדיו אוהב, היא מתפתחת ומביאה לנו פופ עם אלמנטים של דיסקו, אלמנטים אלקטרונים וסיינת' פופ שיושב עליה מהמם. יש אולי איזה שלושה שירים באלבום שהייתי מעיף כדי שיהיה יותר קצר וענייני (יש 15 רצועות שזה מספר סבבה, עדיין חושב שאם היה באלבום 12-13 שירים הוא היה הרבה יותר קולע והקונספט פחות היה מתפספס) אבל בגדול היא עשתה עבודה טובה. כל שיר מרגיש לי כמו גל אלקטרוני שמביא איתו וויב אלקטרוני אחר. יש שירים כמו Hey hey hey שלא אהבתי את איך שהיא נשמעת, ובגדול השיר הזה די חמוד אבל לא מעבר - ויש שירים שהמשחק בקול שלה עושה את העבודה והם קולעים בדיוק למה שהאלבום הזה מנסה להביא, לדוגמה "Mind Maze" שהוא אחד השירים שאהבתי מהאלבום, או "Deja Vu" שהוא לגמרי סינגל פוטנציאלי, יש בו משהו מאוד רויזן מרפי. פופ-רטרו מפתיע וטוב שהלוואי והיא תעשה איתו משהו. שני השירים האלו הם שירי הדגל של האלבום מבחינתי. הם מכילים בתוכם את הוויב הכללי של האלבום בצורה המלאה ביותר. אהבתי מאוד ואני ממליץ גם על "Roulette" שהוא גם אחד השירים המעניינים באלבום, וכמובן על הסינגלים שאת שלושתם אהבתי והיו לי כייפים. עם זאת, קראתי תגובה באינטרנט והסכמתי איתה שצ'יינד ו-בון אפטיט פחות מתאימים לסאונד הכללי של האלבום. אני נוטה להסכים עם זה כלפי בון אפטיט אבל עדיין אני חושב שזה אחד השירים הטובים באלבום ודי הכרחי שהוא היה יוצא. Swish Swish שהוא הסינגל השלישי גם בין האהובים עלי ואחד מהשירים האהובים עלי השנה. סאונד מושלם, מת על הקצב, ואוהב את הבחירה בו ברמות.

יש כמה 'שירי קייטי פרי' שאני מכנה אותם ככה. אלו שירים שהיא מכניסה כרצועות לאלבומים שלה וכמעט לא עושה איתם כלום אף פעם אבל חשוב לה שהם יהיו שם כי הם הכי קרובים לה ללב. "Save as Draft" הוא אחד מהשירים האלו. ואת האמת שהוא לא רע. "Power" גם ממש אחלה, ו- "Tsunami" הוא גם אחד מהשירים המעניינים והטובים באלבום. ובכן בפעמים הראשונות ששמעתי אותו לא התלהבתי ודי התאכזבתי, אבל כרגע אני חושב שהוא הכרחי לאלבום. "Bigger then me" גם חמוד מאוד ו- "Witness" שהוא שיר הנושא של האלבום שפותח אותו גם הוא לא מאהבים עלי, אבל גם הוא מאוד חמוד ומתאים לוויב של האלבום. אוהב את הפזמון שלו.


הסיבה שלא הולך לקייטי פרי בגדול היא שהיא בעצמה לקחה סיכון אבל לא לקחה אותו עד הסוף. קייטי רצתה שינוי והלכה איתו לכיוון הלא נכון. קייטי יצרה אלבום סיינת'-פופ מעולה אבל לא שיווקה אותו כאחד כזה. קייטי הביאה מעצמה די הרבה אבל לא דאגה להראות לנו את זה.
מבחינה מסחרית, כן, הצעדים שהיא בחרה היו נכונים. אבל לדעתי אמן צריך להיות מוערך קודם כל לפני שהוא טוב מסחרית. הטוב מסחרית הזה יעלם במהרה כמו שזה נעלם אצל קייטי פרי. הוא צריך להיות מוערך כדי שהמסחר יהיה יציב וטוב לאורך טווח. עדיף שהוא יהיה מוערך וימכור מיליון אלבומים, וכן גם באלבום שלאחר מכן, מאשר לא מוערך וימכור ארבעה מיליון ובאלבום הבא יתקשה להגיע למיליון כי בארה הקודם הקהל היה שם בשבילו והקהל לא שם בשבילו כרגע. הקהל אף פעם לא נשאר! אמן צריך לשמור לעצמו את המעגל הנכון ומשם להתפתח. אם מסתמכים על הקהל המזדמן כל הזמן אין פלא שיכולה להיות ירידה דראסטית בהצלחה של האמן. הקהל המזדמן הולך לפי הסאונד העכשווי, לא לפי האמנים בו בסאונד העכשווי. הם לויאלים לסאונד והולכים אל מה שעושה להם כיף, לא על האמנים שעשו להם כיף לפני כמה שנים.
אם קייטי הייתה רוצה להביא ארה מעניין ויותר 'ריסקי' היא הייתה צריכה לשחרר את Swish Swish כסינגל בכורה, את Mind Maze כפרומו ואת Deja vu כסינגל שני ורק לאחר מכן את האלבום. לשירים האלו יש סאונד שלגמרי מציג את העשיה באלבום, וקייטי לא בדיוק הראתה את מה שקורה בתוך האלבום עם שני הסינגלים הראשונים. עם זאת, אני מאוד מעריך אותה שהיא לגמרי לא חזרה בעצמה והאמינה במה שעושה ושחררה את האלבום למרות שבארה"ב רמת ההתעניינות בה נורא נמוכה, בשונה מאמניות אחרות שמשחררות כמה סינגלים לפני האלבום, רואות שזה לא מצליח ורצות לגנוז ולעשות אחד חדש. האלבום זמין בערוץ הרשמי של קייטי לשמיעה בחינם.


יום חמישי, 11 במאי 2017

מיילי בשיר חדש Malibu



אז מיילי סיירוס הוציאה שיר חדש בשם Malibu אתמול ביחד עם קליפ שנותן ויז'ואלס נכונים לשיר.
אני פשוט אגיד את זה.. נראה שכוכבות פופ גדולות שחזרו השנה מנסות לברוח ממי שהן. ליידי גאגא מוציאה שיר בשם The Cure שנשמע שונה מכל משהו שהיא הוציאה העשור הזה (לטובה ולרעה כמובן, די מרענן וחדש בשבילה ואף כיפי, אבל די ג'נרי ובינוני) ועכשיו גם מיילי שמוציאה את מאליבו שמשדר וויב קאנטרי-טרופיקל ומנסה לברוח מהפופ האלקטרוני ומההשפעות החזקות שלה על תרבות ההיפ הופ בחצי בשנים האחרונות. זה כמובן, לאחר שפתחה בראיון לבילבורד על כמה ששירי היפ הופ כרגע עסוקים בלדבר על כסף ונשים. מיילי אוהבת לשתוק תקופה ואז לפתוח את הפה על נושא מסויים, והפלא ופלא כמה ימים לאחר מכן פתאום מנחה טקס גדול, או כרגע, מוציאה סינגל בכורה ועושה קאמבק.
אין ספק שמיילי או הצוות שלה יודעים שמיילי נהפכה בשנים האחרונות לדמות. דמות שאנשים רוצים לשמוע אותה מדברת, לראות אותה מתנהגת, והם יודעים שלמילים יש כוח והשפעה - וגם אם היא שלילית, זה יכול לעשות אחלה רעש לקראת הדבר הבא שהיא תעשה.
אם ניקח דוגמת עבר, אז ניקי הרגישה בטקס ה-VMA של 2015 שיש אפליה בקטגוריות כלפי שחורים. את הקטגוריות הגדולות נותנים לאמנים לבנים ואילו את האמנים השחרוים מעמידים לקטגוריות פחות גדולות או מרכזיות. מיילי, שדעתה מקובלת אני מניח, דאגה לשתוק חודש וחצי אחרי המילים של ניקי, ולפתע נזכרה להגיב עליהם - יומיים לפני הטקס!
כמובן שמיילי ביקרה את ניקי ואת הטענה שלה, מה שאותי באופן אישי די קומם לא בגלל אהדתי לניקי, אלא בגלל שזה קרה דווקא יומיים לפני הטקס מה שמראה כי לא הייתה מטרה אחרת חוץ מלעשות רעש, יותר מלהעביר את הנקודה שמיילי ניסתה להעביר - וגם בגלל שנורא קל לה לשפוט את העניין כאישה לבנה שעומדת בצד ונהנת מהבנפיטס של ההתרבות השחורה, אבל כשאת צריכה להיות שם בשביל להגן עליה (כי זה לא סוד ששחורים מופלים, גם כיום ב-2017) את עוד 'יורקת לבאר ממנה את שותה' כדי ליצור ספין מכוער לקראת הטקס הקרב. ועכשיו, יומיים לפני הוצאת השיר, למיילי היה חשוב להתראיין לבילבורד ולדבר על כך שבתרבות ההיפ הופ כרגע יש שירים על נשים וכסף והיא לא מתחברת לזה ורוצה להתרחק מזה. מה שמאוד משעשע בעיני, כי ידעת להישען על זה במשך 3 שנים, מה שהפך אותך מיוצאת דיסני לנערת פופ אטרקטיבית ומעניינית, ועכשיו, אחרי שהשם נבנה עבורך, ניצלת את התרבות ועלייך ליצור קונספט חדש, דמות חדשה, כי הבנת שהקהל מאס בדמות הקודמת - את מוחקת הכל, מציירת את התרבות השחורה במוזיקה כמאין תרבות שטחית ולא מתקדמת, וכמובן, דואגת לעשות את זה יומיים לפני הוצאת השיר כדי לגרום לבאז.
ילדה טובה של אבא 
שורה תחתונה, זה לא מרגיש לי אותנטי. לא מרגיש לי אותנטי לחזור אחרי שנתיים, פתאום שונה חיצונית ב-180 מעלות על גבול הבן אדם אחר. זה לא אלסטיות. זה לא ורסטיליות. זה לנסות להיות מישהו אחר, או פשוט להיות מי שאת מה שאומר שאת האדם הקודם שמיילי דאגה להראות לכולנו בתקופת Bangerz היה לא יותר מהצגה.
באמת.. תצפו ב-Do it, סינגל הבכורה הקודם שלה מהאלבום של הדד פטז, תשמעו את השיר (שיר מצויין אגב) ותשמעו את זה שהוציאה עכשיו. זה כבר לא ברמה של 'ואו היא שינתה סגנון' או 'ואו היא מראה צד אחר בה' אלא פשוט שאחד מהם בוודאות הוא לא אותנטי, מאין זיוף. אני נוטה לכוון למיילי של בנגז, למיילי ה'חופשיה' הצבעונית והחצופה, שהרגישה לי לקראת הסוף כבר מאוד מאולצת ולא אמיתית, ועכשיו, הכל מאשש לי את זה. הראיון, השינוי הקיצוני והמהיר שלא מראה שום תהליך או התפתחות, אלא פשוט מחיקה ברוטלית, הספינים הבעיתים, והשיר והקליפ החדש.
אני לא אוהב את זה. לא אוהב שאמנים נשענים על תרבות כשנוח להם ואז יורקים לה בפרצוף, לא אוהב את זה שאמנים דואגים לטפח דמות, שלאחר כמה זמן מתבררת כלא אמיתית בגרוש. לא אוהב את זה שאמנים נכנעים לגימיקים מטומטמים של לשנות את הכל ב-180 מעלות כדי לעורר באז ולעשות רעש.
מיילי הייתה מישהי שמאוד אהבתי בעבר. אני זוכר שבדיוק לפני שנתיים נזכרתי לחרוש על Bagerz שוב מאז שיצא שנה קודם לכן. חשבתי ואני עדיין חושב שזה אלבום מעולה ממש, ונהנתי מכל מה שהלך מסביב כמו '23' או 'Feeling myself' שהוציאה עם ויל אי אם. יכול להיות שגם עכשיו תוציא מוזיקה טובה, אני לא שולל או מתנגד. הטענה הכללית שלי היא כלפי מיילי והתדמית המפתיעה שלה, לא כלפי המוזיקה שלה. ואם נדבר לרגע על השיר החדש, הוא דווקא מאוד מאוד נחמד! שמעתי אותו מספר פעמים ומשמיעה ראשונית מאוד חיבבתי. זה מאין קאנטרי, משהו שעשתה בעבר, עם קצת טוויסט ומשחקים בקול. מרגיש לי כן מרענן,והקליפ מהמם גם הוא והיא נראת שם מדהים - רק חבל שכל מה שהולך מסביב ומתחת לשטיח מרגיש לי אחרת לחלוטין. בואו נראה לאן מיילי תכוון אותנו הארה הזה. 

יום שישי, 28 באפריל 2017

האלבום החדש של קאשמיר קאט "9"

9 album.jpg
עטיפת האלבום



קאשמיר קאט הוא מוזיקאי ומפיק שהוציא היום את אלבום הבכורה שלו "9" וכלל בתוכו שמות די מכובדים כמו דה ויקנד, סלינה גומז, קהלני, טי דולה סיין ועוד. החלטתי לשמוע את האלבום גם בגלל שהוא כולל בתוכו אמנים שאני אוהב, וגם כי קאשמיר ידוע כמפיק מוערך וטוב ששמעתי כמה דברים שלו בעבר שדי אהבתי. ואני חייב לציין שזה אלבום מעולה! יש בו נגיעות PC וסיינת' והוא מאוד אווירתי וכיפי. Trust nobody עם סלינה אמנם לא שיר חדש (וסיכוי די גדול שרובכם תכירו אותו כי הוא די הצליח) אבל עדיין מרגיש לי די כיפי ומרענן גם כשאני שומע אותו כרגע. Love incredible עם קאמילה קאבלו שיר שמארח בתוכו עוד מפיק, שהוא אחד האהובים עלי, ושמו סופי, ואין ספק שהוא מורגש שם ולרמות שהשיר לא ברמה יותר מדי גבוהה הוא כן נחמד ממש ומשתלב יופי כחלק מהאלבום. התבאסתי שהשיר עם קהלני "Night Nihgt" כ"כ קצר ובעצם אינטרו לאלבום אבל בכל זאת חיבבתי את זה! קהלני תותחית והיה יכול להיווצר שיר ברמה הרבה יותר גבוהה, אפילו להיט, אם הוא היה מכוון איתה לשיר פרנדלי כמו שהוא כיוון עם סלינה וקאמילה. 
ההילייט של האלבום כמובן זה השיר עם אריאנה, קוראים לו "Quit"והוא נשמע מאוד אבל מאוד נוסטלגי בהווי שלו אבל הדרופ האדג'י מאזן אותו והופך אותו גם לנוסטלי ומיושן וגם לחדש ומרענן. שיר שאותי באופן אישי ריגש גם בהגשה שלו וגם במילים עצמם. אריאנה זמרת טובה, ואין ספק שהשיר הזה יושב עליה כמו כפפה. היא לגמרי העבירה אותו. ההילייט של האלבום הזה, ולדעתי, הולך להיות גם אחד השירים הכי יפים שיצאו השנה.
האהבה שלי למו היא בלתי ניתנת להסבר. מו היא זמרת דנית שמתארחת בשיר "9 After Coachella" אותה בטח תכירו מ-Lean on שנחשב לאחד הלהיטים הגדולים העשור, או Cold water עם מייזור לייזר וג'סטין ביבר. באמת שלפעמים אני לא יכול לסבול אותה כמו בשיתוף פעולה שלה ושל ביבר, לדוגמה, ובכללי יש לה קול ממש אבל ממש מעצבן לפעמים כי הוא די דומיננטי (בעבר הוא עוד היה נסבל כי הוא השתלב יופי בשירים הישנים שלה, אבל אני בהרבה פחות אוהב אותו כיום משום מה) ואיך שהוא השיר הזה דווקא בלט לי ממש לטובה באלבום. כמובן שאני בטוח שזה בגלל סופי שהתארח בשיר ונתן את הדגש הכי ברור שיכל לתת כ-"סופי" והחותם שלו בשיר מורגש ברמות. מי שמכיר את סופי וישמע את השיר, ידע בדיוק על מה אני מדבר. בשיר הזה אהבתי את מו. השיר עם דה ויקנד די מפתיע כי דה ויקנד לאחרונה מנסה ליצור דברים מאוד פרנדלים וחברותיים, אבל השיר הזה הולך לכיוון אחר. הוא מאוד מאוד לרקע, ודווקא השיר הזה בעיני לא היה צריך להיות ככה ארוך ויכל להיות אחלה אינטרו קצר. הוא אווירתי וטוב כשיר קצר. רצועה אקספרימנטלית שממש תפסה אותי כי זה הכי סופי בעולם זה "Victoria's doll" שממש היה לי כיף להאזין. השיר האחרון באלבום הוא עם ג'נה איקו, שאף פעם לא עפתי עליה, אבל גם פה נעשתה עבודה מאוד דומה לעבודה שנעשתה עם אמניות אחרות באלבום. מאוד פי סי, מאוד לא היא, ודווקא ה-180 מעלות האלו יצר שיר די פושר בתוצאה הכללית שלו על אף שזה היה די מעניין. R&B פיסי כזה שאני בטוח שאם זמרת אחרת הייתה שם ואם היו הופכים את השיר לפחות אווירתי וליותר משהו קאצט'י אולי היה יכול להיווצר פה אחד השירים היפים באלבום. נשארו שני שירים שטרם דיברתי עליהם, שהאחד Europa pools שמאוד חיוני לאווירה של האלבום. אם תשמעו אתם תבינו אותי.. גם רצועה אקספרימנטלית שנותנת טעם לאלבום שכזה. והרצועה הנוספת פחות תפסה אותי ואין לי יותר מדי מה להגיד עליה, השיר עם Ty dolla שלאחרונה אני רואה אותו כמעט בכל שיר אפשרי, זה פחות הסגנון שלי, אבל אני בטוח שיש אנשים שיצליחו להתחבר לזה דווקא. זה לא רע אבל פשוט לא אני בכל אופן. לשיר קוראים Infinite stripes לאלו שינסו


CASHMERE CAT


לפעמים אני מחפש אלבומים שכל השירים בו יתחברו לי מוזיקלית ואני שמח שיצא לי להיחשף לאלבום הזה. הוא לא מצטיין וזה לא שאני עף על כל שיר ושיר, אבל כאלבום הוא לגמרי מתפקד ונורא כיף לשים אותו ברקע. הוא מאוד אלסטי ומאוד כיפי, ויש בו כמה שירים חזקים כמו השיר עם מו שציינתי, השיר עם אריאנה וגם השיר של קאמילה די כיפי ביחד עם זה של סלינה. עבודה מעולה בסה"כ ואין ספק שאשמח לשמוע חומרים עתידים של קאשמיר.

יום חמישי, 6 באפריל 2017

הולסי בקליפ+שיר חדש: Now or Never




אחרי חודשים שלמים של קריצה למעריצים, חודש מרץ הסתיים עם תמונת 'טרו-בק' של הולזי עם שיער כחול באינסטגרם שלה. על פניו כולם חשבו שזו תמונה להעלות זכרון מתקופה ישנה שבה הולזי הייתה לובשת את הפאה הכחולה שלה, שהייתה המוטיב של האלבום הקודם "Badlands" שגם היה אלבום הבכורה שלה. כשבוע לאחר מכן שחררה בהפתעה את הסינגל החדש Now or Never ביחד עם הקליפ שלו. ואז כולם הבינו שזה לא טרו-בק, זה תמונה מהקליפ החדש! הולזי אחרי הרבה זמן שלא הלכה עם פאה כחולה, חוזרת. הקליפ צולם במקסיקו ובמהותו הוא הומאג' לסרט 'רומיאו ויוליה' עם לאונרדו דיקפריו שיצא ב-1996. כנפי המלאך של יוליאו וחולצות ההוואי של רומיאו, שבזמנו היו סמל והתחלה של טרנד אופנתי שאומרים שהתחיל מהסרט הזה וגרם לאנשים ללבוש תקופה חולצות הוואי בצבעים עזים - הם בעצם הסממנים כאן במיני סרט של הולזי. 
הוידאו מספר על זוג צעירים מאוהבים למרות הכוחות שמנסים להפריד בינהם. שניהם חסרי סבלנות, ולא יכולים להפסיק להימשך ולאהוב אחד את השני, אבל לפעמים מה שקורה מסביב חזק יותר ובעל השפעה. שניהם כוכבים. הולזי דבורה עוקצנית ופראית ששייכת לקבוצה של אנשים המתוארים על-פיה כפראיים צורמים ומסוכנים כשמתקרבים אליהם.. על אף שהם די קטנים ובסה"כ 'נשמות חופשיות'. Luna Aureum שמה, על שם House Aureum שמופיע בסוף הקליפ עם הלוגו והכיתוב. Solis Angelus הוא הדמות המרכזית השנייה במיני-סרט, לצד הולזי, שמו האמיתי זה דון לי, וזה הגבר שבמערכת יחסים איתה השייך ל- House Angels המתוארים כבעלי שליטה אך עם זאת חסרי סבלנות או יכולת לא להראות את רגשותיהם האמיתיים. 'אל תתעוורו אל היופי שלהם, אחרת תפלו אל החרב שלהם' אומרת ומזהירה בכרזה שפותחת את הקליפ. בסרט של רומיאו ויוליה, יוליה היא המלאך, ורומיאו הוא הדבורה. כאן דון לי הוא המלאך והולזי הדבורה.
"Now or never"
הולסי אמרה בעבר כי האלבום הוא על שני אנשים שכל כך רוצים להיות מאוהבים אחד בשני למרות שכל הסיכויים נגדם, עד כדי כך שהם מוכנים לשנות את עצמם."Now or never" הוא החלק האופטימי ביותר באלבום דווקא. "אני אוהב אותך, אני רוצה שזה יעבוד, אבל אם לא זה לא יהיה סוף העולם". לכן, זה או עכשיו או לעולם לא. פרספקטיבה מאוד בוגרת ואידיאלית לזוג צעיר לא ככה? לא כולם יכולים להגיע למסקנה הזו, או בכלל למצב שהם יכולים לחשוב על מסקנה כזו שלכאורה נראת מאוד פשוטה אך ליישום הסיפור הוא אחר לגמרי.

הקליפ מתחיל באדם דתי שמטיף לשתי קבוצות (אוריום שהם הדבורים, והמלאכים) שהם יכולים להציל את כולם וששני הקבוצות הם הנבחרים.הוא שולח אותם לדרכם. כמובן שכל קבוצה מתפצלת ולא באמת פועלת ביחד או יוצאת לדרך עם הקבוצה השנייה. הם אולי באותו מסלול ובאותה הדרך, אך לא נוסעים ועושים זאת ביחד. זוג אוהבים יכולים שניהם לבחור ללכת באותה הדרך, אבל לא באותה הצורה. במקביל, יש סצנות של לונה ושל סוליס מתנשקים ומתחבקים באינטימיות ובמקום שנראה רחוק לגמרי מהמקום שבו הם בדרך אליו.כשסוליס נמצא בבית שלו עם השאר שעסוקים בלהמשיך את המסורת של הבית, הוא מתעסק בשרשרת עם הסמל של הבית השני בו לונה נמצא, ולונה, עושה בדיוק את אותו הדבר, כשהיא בבית שלה עם יתר החבורה שהם עסוקים בדבריהם והיא עסוקה בלחשוב על סוליס.
הקליפ מתחיל באדם דתי שמטיף לשתי קבוצות 
בבית השני הולסי שרה על כך שהיא רוצה שהאהוב שלה יהיה ליידה כעת, אך הוא נמצא בעיר אחרת. זה דו משמעי. הוא גם נמצא בעיר אחרת והכוונה היא שיש בינהם מרחק פיזי, וגם בעיר אחרת הכוונה בקבוצה, במקום, ובתרבות אחרת. מדגיש את השוני בינהם וגם את המרחק הפיזי. הולסי נקלעת לויכוח סוער עם חברה טובה מהקבוצה שלה. "את צריכה להיות שם עבורי, אני אוהבת אותו" צורחת אליה בחזרה כתגובה למילים שאמורות לבוא ולומר לה שהזוגיות הזו לא תצליח והיא צריכה לשים לה סוף. לקבוצת האוריום אין אמונה בקבוצת המלאכים וכן גם ההפך. הם מתנהגים בצורה שונה, חושבים בצורה שונה, מתלבשים בצורה שונה ונראים שונה. במקביל, גם אצל ביתו של סוליס לא נראה שיש כל כך אהדה כלפי הקשר. מישהו שנראה דמות מפתח בבית של המלאכים, גורם לסוליס להשתכנע שהקשר הזה לא יועיל ושעליו לסיים אותו. זה לא יעבוד בינהם, לא יעבוד בין החבורות האלו. אותו אדם שמשכנע את סוליס להמשיך הלאה, נראה קצת כאילו הוא זומם לעשות ודי קל לזהות זאת גם מבלי שיגיד יותר מדי.  
מישהו שנראה דמות מפתח בבית של המלאכים, גורם לסוליס להשתכנע שהקשר הזה לא יועיל
לונה מגיעה למקום  כלשהו ורואה את סוליס. חוץ ממבט קל עם חיוך מובך, הם דואגים לא ליצור יותר מדי אינטרקציה בכדי לא לחזק את הרוחות ולעורר אינטריגות בין החבורות של הדבורים והמלאכים.
כנראה הולסי מרגישה שהיא נקרעת בין הריאליזם לבין הרגש. היא רוצה לדעת מה עתיד להיות והאם האהבה הזו היא אכן משהו שצריך לקרות. הולסי נכנסת אל מקום שבו יושב אדם שלובש מסכה מאסיבית שפותח לה בקלפי טארוט שאמורים לנבא את העתיד ולייעץ להמשך, הקלפים מ-זן ריידר שהוא הזן הקלאסי בסדרת הקלפים והידוע ביותר. להולסי יוצא ארבעה קלפים "האוהבים" "המגדל" "השפיטה" "שלושה חרבות". הפותח בקלפים מתחיל לדבר ואומר:
"אני רואה אהבה כה טהורה, שמגיעה עד לגן עדן. זו אהבת אמת, ואי אפשר לפקפק באהבה.
אבל, אני רואה גם הפרעה באהבה הזו. אני חושש שהנשמות האלו לעולם לא ייתישרו.
אך יש דרך אחרת.."
 "האוהבים" "המגדל" "השפיטה" "שלושה חרבות"
כשלא מספיק לסיים את המשפט אחד האנשים נכנס לבפנים ומוציא את לונה. אנחנו חוזרים לראות את אותו אדם שניסה להפריע לסוליס ולונה, מטלפן, ולאחר מכן מכוון את הרובה שלו ומתכנן לעשות משהו שכנראה הולך לגרום לכאוס ממש בקרוב. המקום שבו כולם נפגשו מעורפל ולא ברור. כולם בכוננות, אבל לא ברור מפני מי או לקראת מי. המלאכים, כנראה כבר ידעו מה הולך לקרות, אך הבית של לונה לא היה מוכן לטבח הזה. הבית של סוליס פתח באש ורצח כל אחד ואחד מבית האוריום. לונה כמה שניות לפני שזה קרה הרגישה שמשהו רע עומד לקרות. בסופו של דבר, היא הצליחה להתחמק מקו האש וברחה על האופנוע הראשון שראתה כמה שניות לאחר שכל חבריה שכבו מתים על הכביש מבלי אפילו להסתכל על סוליס. הוא יצא מהמכנית במהרה עם מבט של תסכול יאוש ואכזבה.
"לונה כמה שניות לפני שזה קרה הרגישה שמשהו רע עומד לקרות"

אבל עושה רושם שהוא ידע שזה עתיד לקרות. שזה הגורל. שזה מה ש-הכת הפנאטית שלו האמינה מלכתחילה. הוא השתייך לקבוצת אנשים שלא ידעה לקבל את השונה, לאהוב את האחר או להאמין בו. היא הייתה אליטיסית וחשבה שהיא הכי טובה. המלאכים חשבו שהם הכי יפים, ונקיים מכל מה שמסביב. וזה מחזיר אותנו להתחלה, של מה שהולזי רמזה לנו עוד בתחילת הקליפ כשהלוגו של בית המלאכים עלה "אל תתעוורו אל היופי שלהם, אחרת תפלו אל החרב שלהם". לונה הייתה מאוהבת בסוליס, לא שמה לב שהחורבן הזה עתיד לקרות כי היא הייתה אוהבת מדיי, ובסופו של דבר, הסוף היה טראגי וקשה מנשוא. לאחר מכן הלוגו של הבית שלה עלה, ואז, הסצנה הסופית בה היא עומדת מול מראה וגוזרת את הפאה הכחולה שאיתה הייתה לאורך כל הקליפ ובכך מנתקת מעצמה את העבר ומשליכה מעצמה את כל מה שחוותה. הולזי שמה קץ ל-Badlands סופית. לארה הקודם. לתקופה שבה הייתה מאוהבת ונתנה לזה להשפיע עליה ועל מי שהיא הייתה. היא נפטרת מהמוטיב הקודם ומתחילה בעידן חדש, שפותח באופן חגיגי את האלבום השני שלה "ממלכה חסרת התקווה". 



תודה לכולם על הקריאה ♥ לצפייה בקליפ: