 |
| עטיפת האלבום Ephorize |
קאפקייק, הראפרית האינטרנטית מוציאה אלבום חדש! היא בסה"כ בת 20 והעבודה שלה כל כך ראויה להערכה. ב-2016 הוציאה את אלבום הבכורה שלה שכלל בתוכו את השיר "LGBT" שזכה לתגובות חיוביות באינטרנט, וב-2017 הוציאה את האלבום Queen Elizabitch שגם נכנס לעשרת אלבומי השנה שלי בבלוג. וכבר בימיה הראשונים של 2018 מבלי לבזבז יותר מדי זמן ממשיכה במוסר העבודה העקבי שלה ומוציאה את אלבום האולפן השלישי שלה Ephorize. שלושת האלבומים האלו יצאו תחת שום-לייבל, כלומר שום חברת תקליטים לא תמכה בשירים האלו וכל הקידום והכספים שיוצאים ונכנסים מהוצאת האלבומים האלו באים ממנה ונכנסים אליה בלבד. (פרט לתמלוגים של מפיקים וכיוצא מזה)
האלבום החדש דומה לאלבום הקודם אך מעט שונה ממנו. הוא קצת יותר אפל ואגרסיבי, אבל עדיין מכיל בתוכו כמה שירי היפ הופ צ'יל אלקטרו כמו באלבום הקודם, "Total" זו דוגמה מושלמת. השיר הוא גם מבין הטובים באלבום. וויב חיובי וכיפי שלגמרי הייתי יכול לראות אותו הולך בהרבה מסיבות היפ הופ אם הוא באמת היה תופס. עוד דוגמה טובה היא "Exit" שזה השיר שהכי תפס אותי מהאלבום, מכיל בתוכו קצת צלילי סיינת' ורטרו. אני אוהב את השילוב האלקטרוני עם ההיפ הופ שלה והאינסטרומנטל ממש יושב מדוייק. אהבתי את הבחירה להשתמש כאן באוטו-טיון ואני חושב שזו בחירה מעולה. אין ספק שבהפקות קאפקייק מתמקצעת. מת על הסף של השיר ואני חושב שזה אחד הדברים הכי יצירתיים שקאפקייק עשתה אי פעם. Crayons הוא גם שיר כיפי. הוא לא משהו מיוחד או שונה ממה שקורה היום או ממשהו שהיא עשתה, אבל הוא פשוט רוכב על גל נורא כיפי ששווה להאזין.
כמו שכבר אמרתי, האלבום קצת יותר אגרסיבי ואפל מהקודמים לו, האלבום גם מכיל בתוכו שירי היפ הופ רציניים יותר שלדעתי לא היו מביישים את הטובים ביותר. לדוגמה "Self interview" שהוא קולע לגמרי, Single while taken שלקח לי כמה שמיעות לתפוס אותו אבל מהר מאוד הבנתי שהוא מהטובים ביותר באלבום ומדגיש את היכולות הטובות שלה, או "Cartons" שהוא קלאסי לחלוטין. מכיל בתוכו ביט חולני והפקה יוצאת דופן. זה לדעתי השיר הכי מרשים שקאפקייק עשתה, והיא מראה שם יכולות ראפ אדירות. מת על ההפקה ועל איך שהשיר הזה בנוי, ואני חושב שעם קצת הכרה השיר הזה היה יכול גם לקבל את ההערכה המתאימה לו, אפילו לירית הוא מצטיין. בעיני ה- High light של האלבום.
האלבום בעיני מעולה, אין לי יותר מדי דברים רעים להגיד עליו אבל גם אין לי יותר מדי דברים טובים להגיד עליו כאלבום. הוא מכיל בתוכו כמה שירים טובים, האלבום כן מגובש וטוב ויחסית לגיל שלה ולהוצאה העצמאית של האלבום אין ספק שכל זה מסתכם באדיר - אבל אני עדיין לא מרגיש שהיא התגבשה כאמן. היא עדיין נורא צעירה, ועוד בתחילת הקריירה שלה, אז אני מקווה שבעתיד היא תתחיל לייצר מוזיקה שקצת יותר תעיד על התפתחות משמעותית יותר כאמן וכמוזיקאי. השירים נורא כיפים, קולעים וטובים - אבל אין לי את החותמת שלה. מרגיש לי כאילו היא לא יוצאת מהמשבצת שהיא עומדת עליה כבר המון זמן, ושהיא חייבת להיות קצת יותר ורסטילית עם ביצועיי ההיפ-הופ שלה. אני חושב שזה מתחיל ונגמר בהיפ הופ שלה, שהוא טוב, אך לא מרגיש מיוחד או יוצא דופן. לניקי מינאז' יש את הגוון שלה, לאזיליה בנקס יש את הגוון שלה, לקארדי בי יש את הגוון שלה - אצל קאפקייק זה פחות מורגש לי, וציפיתי לזה מהאלבום החדש.
קאפקייק לפעמים נתפסת כבדיחה כי היא אוהבת להשתעשע המון עם המיניות של עצמה אבל אנשים לפעמים צריכים לעשות את ההפרדה בין המוזיקה שלה למיניות שלה. היא מינית כי נוח לה להיות וגם כי היא מרגישה במקום היא, זה המיתוג שלה וזה בסדר גמור. ברור לי שמה שהביא אותה להכרה באינטרנט היה בעיקר הפרובוקטיביות שהיא ייצגה אבל כולנו יכולים להיות עדים לתהליך שהיא עברה וכעת ניתן לראות שאת המיניות שהיא מייצגת היא כבר מייצגת בדרך קצת יותר אותנטית ופחות מתריסנית כי היא באמת רוצה שאנשים יתייחסו אליה קצת יותר ברצינות ויתרכזו במוזיקה שלה. כפי שאמרתי בראש הפוסט, קאפקייק נותנת מוסר עבודה חזק. אלבום בכל שנה מאז 2016 ואולי נזכה לעוד אלבום לקראת סוף השנה, וזה משהו שלגמרי שווה להעריך אותו. היא נותנת מעצמה המון, משחררת את המוזיקה שלה באופן עצמאי ודואגת לשווק ולמתג את עצמה באופן עצמאי וזה ראוי לשבח - לא הייתי מציין זאת לולא המוזיקה שלה הייתה גם טובה בנוסף לכל. היא יכולה להיות גם כיפית ומשעשעת אך גם רצינית וחדורת מטרה ואני אוהב את הדרך שבה היא מצליחה לאזן בין שני העולמות.
חמשת הכוכבים: Cartoons, Exit, Total, Navel, Crayons.
האלבום כולו זמין באייטונס ובשרתי הסטרימינג (Tidal, Spotify, Apple Music).
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה